טוב, אז ארוויזיון וזה…
כמוני, כמוכם - ישבתי אמש צמודה למסך הטלוויזיה, סובלת בשקט דרך כל שיר ושיר, יותר נכון - משחקת עם עצמי את משחק ה"זהה לאיזה שיר קיים זה דומה"! אז היה לנו את אד שירן הגרמני, את דיונסה (ביונסה) הקפריסאית ואת ג'סטין ביבר והשיבוט שלו בשווידה ובעוד איפשהו, כבר הספקתי לשכוח - איזה שוק!
עכשיו בואו שניה נדבר דוגרי, ארוויזיון תמיד היה סוג של תחרות בכאילו, כמו כולם תמיד האמנתי שהכל מכור ואין שם שום דבר טהור, אמיתי או אובייקטיבי. עלק "הקהל בבית" בחר… בסדר…
השנה היה משהו מוזר, או שזאת אני ששבויה בצד של "המנצחים" ואני לא רואה יותר שום דבר לא תקין, או שזאת הייתה הפעם תחרות "פר אנד סקוור" כמו שאומרים.
בכל אופן, בשורה התחתונה, נטע לקחה את זה כמו גדולה, עם "אין יור פייס" לכל אלו שאי שם ועדיין למען האמת, קוראים לה בשמות גנאי המתחרזים עם "שמנה, חזרזיר" ועוד דברים שאחיינים שלי יכולים לחשוב על משהו יותר טוב מזה למען האמת.
אני לא יודעת להסביר למה, אבל השנה אני ממש שמחתי. ממש צעקתי וקפצתי מהספה כמו הבן זוג שלי כשמסי מבקיע.
הרגשתי שנטע היא המסי שלי. כל כך הייתי בעדה, אולי כי אני משוחדת ואולי כי היא פשוט פאקינג השיגה את זה בשתי ידיה. הבחורה הזאת עבדה קשה, כל חייה, הופיעה בכל מיני חורים תל אביביים, אבל מה? היא עשתה זה בכל כך הרבה אהבה. לאורך כל הדרך היא חייכה, לא משנה מה היא גרמה לי להרגיש שגם אם לא ניקח מקום ראשון, למי פאקינג אכפת… אנחנו סופרסטארס… נכון?
כל כך אוהבת את הגישה של "החיים מוערכים יתר על המידה" שלה. של הכל כאן ועכשיו. ולא "מה יהיה".
כנראה משהו שרובינו נאבקים להשיג לאוסף התכונות שלנו ביום יום.
בשורה התחתונה - הבחורה הזאת עשתה למדינה שלה כיף בלב ואשכרה גאווה.
אני חייבת שניה להרוס את החגיגה - אני עשיתי את זה וקראתי את התגובות של כל הגנון הזה שנקרא "אירופה". כל מיני הזויים והזויות שמרשים לעצמם לכתוב מילים יותר גדולות מהמוח של עצמם ולרדת על הילדה הזאת, הבחורה הזאת, האישה הזאת שיכולה לאכול את כולם בלי מלח.
איזה תגובות, אלוהים ישמור. כמה שנאה, כמה כעס, כמה לא אוהבים אותנו. זה באמת לא משנה מה נעשה. נתרום כלייה בשידור חי לילד חולה בקמבודיה, נשבור תיד ונביא אותה למישהו שאין לו, נחצה את הים התיכון בשחייה רק כדי להגיע להוא שם באפריקה שאין לו מה לאכול - אנחנו תמיד נהיה אלה שיושבים על אדמה שלא שלהם. זה לא מעניין אף אחד. מה גם ש99.9 אחוז מהאנשים שכותבים בפייסבוק, לא יודעים כלום ושום דבר. שלא תטעו - אני שונאת פוליטיקה ומבחינתי כל אחד בוכה "אכלו לי שתו לי" במקום להתקדם הלאה. כמו שתי בחורות שרבות "זה לא מה שאמרת, זה איך שאמרת"...זה יכול להמשך לנצח. וכולנו יודעים שזה לא נגמר טוב.
אבל למרות כל הדבר הזה, בפאן האישי, אני חושבת שנטע היא בת אדם כל כך מגניבה, אמיתית, אותנטית ויותר מכל - נטולת פוזה שיווקית שקרית ופרצופי ברווז באינסטוש - שזה משהו שלפחות אני וכנראה רובינו, היינו צמאים לו כל כך. מישהו שיהיה כמונו. שירצה לעשות טוב. ולקבל טוב בחזרה. אז תעשו לעצמיכם טובה - תעשו טוב. ותקיפו את עצמיכם באנשים שעושים לכם טוב בחזרה.
אחת הסיבות שאין לי שום צל של ספק בכך שהאישה הזאת היא עץ שלם של כשרונות כשהשורש הוא חזק ואיתן, היא ההופעה הבאה שלה בתחרות שממנה הכל התחיל ״הכוכב הבא״ https://youtu.be/9SNT1Oz_lbc
נכתב על ידי אנה זלטקין Anna zlatkin