לאור נסיעתו הצפויה של בני לפולין למה שניקרא על ידו ניקוי ראש אני תוהה כמה מישקל יש לשואה במיצוי המכסימום תועלת מטיול זה .פולין שרק לפני יותר משבע עשורים הייתה ערש התרבות היהודית הקיאה מתוכה אותם במה שנחשב הג'נוסייד הכי מחריד בתולדות האנושות והנה עכשיו חוזרים אלייה צעירינו לטייל בה כאילו כלום לא קרה שם.אלה אותם צעירים משכילים מוכשרים בדרך כלל ילידי דור שלישי לשואה שהרבה מהם בונים את חייהם בברלין וכן גם ברומניה והונגריה שמציעים רמת חיים סבירה יותר ממה שהמדינה היקרה שלנו מציעה.יש לתת את הדעת על כך:אנחנו דור שני כבר לא צעירים , השפעתם של הורינו עלינו בכל הנוגע למוראות השואה ידועה אבל מידת ההשפעה על הדור השלישי לא ברורה.אצלי בכל אופן הלקח העיקרי הוא שהורינו היו מיעוטים במדינה לא להם ולכן הקיימות של המדינה שלנו זה הדבר העיקרי אני לא בטוח שזה מה שעומד לנגד עיניהם של הדור השלישי .האשמה היא עלינו דור ראשון ושני שאנחנו פוסט טראומטיים אבל דור שלישי חדש מתחיל לתפוס עמדות מפתח בהנהגה ואני אופטימי לגבי הכיוון שיובילו את המדינה כשהם משוחררים קצת מטראומת השואה.
