הקשר בין הרצח באזור התעשייה ברקן למגמות דמוגרפיות ביו"ש

הרצח שבוצע באזור התעשייה בברקן ב-7 באוקטובר שבו נרצחו שני ישראלים ונפצעה אחת, הוא תסמין לתהליכים דמוגרפיים ביהודה ושומרון.
ב7 באוקטובר ב 6:45 בבוקר, הגיע מחבל ערבי בן 23 מהכפר שוויכה, שבנפת טול כרם למפעל אלון שבאזור התעשייה ברקן, שבו הועסק כחשמלאי ורצח שני ישראלים . הוא אסף את נשקו שהיה מוסלק בקומה התחתונה, עלה לכיוון המשרדים, איים על פועל ניקיון ערבי שמועסק במקום, ודרש ממנו לכפות בידיה את קים לבנגרוד-יחזקל ז"ל ששהתה באותו הזמן במשרדה בקומה העליונה. אחר כך לקח את הרובה שברשותו, ובאכזריות ירה בה שני כדורים מתווך קצר. בדרך החוצה ירה בעובד ישראלי נוסף למוות, ונמלט מהמקום. אף גורם רשמי לא לקח אחריות על הרצח.
לפי מקורות חדשותיים, לפני שיצא מביתו לבצע את הרצח. טען בפני אחיו או אחותו שנעצרה מאוחר יותר ונחקרה "שאין לו חיים, ואין לו בשביל מה לחיות". לכאורה לרוצח היה מקצוע טוב, ואופק תעסוקתי. אז מה משך אותו לבצע מעשה לא הגיוני שכזה מעבר לנסיבות הפוליטיות.
אופי הרצח יכול ללמד אותנו על תהליך גדול יותר שמתרחש ביהודה ושומרון. האמירה של הרוצח לפני הרצח מרמזת על כך שהרוצח לא ראה עתיד ביולוגי לעצמו. מאז הסכמי אוסלו, מצבה של האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון הורע. המצב הזה הביא להגברת ההגירה החוצה של האוכלוסייה הערבית.
ישנם גורמים דוחפים בהגירה וגורמים מושכים. אחד הגורמים החשובים ביותר הוא הרצון להביא לעולם ילדים ולהבטיח המשך ביולוגי. הנשים הערביות ביהודה ושומרון במיוחד המשכילות שבהן, מוצאות את עתידן באוניברסיטאות במערב או בכל מסגרת אחרת. ואילו הפחות משכילות, מבטיחות את עתידן על ידי חתונה עם ערביי ישראל או ערביי ירדן. בשלושת המקרים המאזן הדמוגרפי המגדרי הוא לרעת הגברים הערבים. ערביי ישראל "מייבאים" נשים ערביות מיהודה ושומרון, זה כבר עשרות שנים, עם זה על ידי נישואין פוליגמיים של בדואיות מיהודה ושומרון עם בדואים ישראלים, דבר המפר איזון הדמוגרפי לכשעצמו, כאשר גבר אחד לוקח מספר נשים. לעומת זאת יתר הערבים בישראל לוקחים נשים ערביות מהשטחים, מכיוון שהן מסורתיות יותר מאלה הישראליות הערביות בישראל, אשר עוברות תהליך ישראליזציה והתמערבות, דוחות את גיל הנישואין ויוצאות לרכוש השכלה, ומחפשות הגשמה עצמית. לדוגמא אשתו של ח"כ אחמד טיבי היא ערביה מטול כרם.
לעומת זאת, ממזח, נמצאת ירדן. בממלכת ירדן, שעור הגברים מול הנשים נכון לסוף 2008 הוא 1.06 לטובת הבנים כלומר פער של שישה אחוזים לטובת הבנים או בעצם לרעתם. מה שמביא גברים ירדנים, לחפש נשים במקומות אחרים, ומה יותר טוב וזמין לקחת אותן מאותה אוכלוסייה חלשה, ביהודה ושומרון. כך בנוסף על תהליכי המודרניזציה של הנשים ואיחור בגיל הנישואין, נוצר מצב של מחסור בנשים ביהודה ושומרון, מצב שמביא לגורם דוחף להגירה, למקומות שהסיכוי למצוא בנות זוג גבוהה יותר, גם בישראל. אולם מי שידו אינה משגת להגר יכול לבצע פעולות נואשות עקב מצבו. ואכן קבוצה גדולה של גברים ללא עתיד ביולוגי היא כאב ראש של כמה מדינות על גביי הגלובוס מכיוון שאוכלוסייה זו מועדת לפורענות.
ברמת המיקרו, מצב זה הוא לא נוח לישראל, ולרשות הערבית ביו"ש, מה שיכול להביא למעשים קיצוניים ולתסיסה. אך במקרו, ובטווח הארוך ישראל יכולה לנצל מצב זה ולעודד הגירה בצורה מהירה יותר, של תושביה הערבים של יהודה ושומרון, ובעתיד הרחוק, לספח את השטח שכל כך חיוני לביטחוננו ולזהותנו כאומה.