פחד. בואו נדבר עליו רגע...

אז מהו בעצם פחד ולמה הוא חיוני? ואיפה מתחיל ונגמר היתרון בו? פחד הוא תגובה בלתי רצונית שמקורה במערכת העצבוב הפרא-סימטטית. תפקידה של מערכת זו היא לשמר את תפקודי החיים הבסיסיים ביותר שלנו כיצורים חיים במצבים המאיימים או עשויים לאיים על הישרדותנו.

כשפוחדים המערכת הזו מפעילה מגוון של ביטויים עצביים שמשפיעים באופן ישיר על הרגשתינו הכללית ומאותתים לנו להימלט או להימנע ולהתרחק מן האיום. בין הביטויים ישנו דופק מואץ, הפרשת אדרנלין, העלאת רמות סוכר בדם והרחבת אישונים.

הדופק המואץ מעיד על מוכנות הגוף להזרים דם וחמצן בצורה מוגברת לשרירים כדי לסייע במנוסה, כך גם האדרנלין שנועד לעורר ולהאיץ את תגובותינו, תפקיד הסוכר לספק את האנרגיה הדרושה למאמץ הצפוי באופן יעיל ומיידי. הרחבת האישונים נועדה לאפשר הבחנה חדה ועירנות לפרטים.

אם כך, תגובת הפחד היא חשובה מאין כמותה.
אבל...
לפעמים פחד נובע מהלא נודע- כלומר חוסר ידע. במקרים כאלו, הרבה פעמים התגובה החשובה הזו עשויה לגרור תוצאות שאינן רצויות. כמו מחשבות שליליות, פאסימיות ודיכאון. אם הפחד או יותר מדוייק, החשש, רציונלי ככל שיהיה, מונע מאיתנו לעשות דברים מסויימים, יש בכך מן ההפסד.

אני למדתי שעמ"נ שלא אקפא מפחד אני צריכה להבין אותו, לחקור אותו, לנבור בו ביסודיות כדי לצמצם את האיום ממנו הוא נובע. זה יכול להתבטא במגוון רחב של תחומי חיים ואפילו בדברים שוליים יחסית שלצופה מהצד יתפרשו כאומץ מיוחד או אולי אפילו טיפשות וחוסר אחריות. אבל מניסיוני הלא מבוטל יש דרכים לפעול נכון מול פחדים/ חששות והן שונות ומגוונות כמגוון טביעות האצבעות אבל הן תמיד מגיעות בצורה של דעת.

זו הסיבה שאני מברכת על פחד או חשש, כי הם גורמים לי להיות חדה יותר, ערה יותר לפרטי פרטים, מניעים אותי לחקור ולדרוש ולהתעקש ובד"כ להגשים את מה שאני רוצה באופן הכי בטוח לי ולצאת מחוזקת כשאני יודעת שזה לא ש'התגברתי על הפחד' אלא שהוא הניע אותי לשפר את עצמי. לדחוק את עצמי לקצה גבול היכולת שאני מכירה כדי להוכיח לי, לפני הכל, שזהו רק קצה קצהו של הקרחון ואפשר הרבה יותר.

ואתם וודאי תוהים למה אני מספרת לכם את כל זה...אז רק אומר שעוד ממש מעט, אני מתעתדת להביא חיים לעולם ויש בזה לא מעט אי וודאות, והמון אנשים טובים סביבי שברור לי שאין להם כוונה רעה חוששים מהתהליך המרגש שאני צריכה לעבור והם טורחים לנסות להתריע בפניי על כל שעל וצעד, כי הם דואגים, כי הם רוצים להיות 'מכוסים' , כי יש להם מערך האמונות והמקורות והסימוכין שלהם.

אז רציתי להרגיע, אני יודעת, אני מתוודעת, אני לוקחת אחריות על עצמי במקום להעביר אותה לאחרים ולהיות מנוהלת. אני מקדישה לכך את כולי...וכי נולדתי אשה. ועל כן נולדתי ללדת. זה טבוע בי, ראשוני, עוצמתי ומאתגר בדיוק כמו הפחד. וזו הסיבה שאני יודעת שמעברה השני של החוויה הזו אני אצא מחוזקת.
פשוט כי ככה זה צריך להיות. תחשבו טוב יהיה טוב!

ולסיכום, עכשיו, באיחור אופייני-יש גם אישור מדעי:
http://m.ynet.co.il/Articles/5047061

בקרוב פרק 3 ב'לידת בית? השתגעת??

שבוע טוב סטימיאנס