רונה בר סוקרת שירי אינדי

והנה אני חוזרת אליכם עם פינתי האהובה - סקירת השיר. הפינה שבא אספר לכם על שירים שאני אוהבת, ונוצרו ע"י מוזיקאים עצמאיים. מתוך תקוה כנה לחשוף אותם לקהלים חדשים, ואתכם למוזיקה טובה, שאולי לא הייתם שומעים בדרך אחרת.
והפעם - בלי הרבה הקדמות, הדליקו את המציתים ל- סרג'נט כרוב עם השיר - החתולה הגדולה

אז מי ומה הם סרג'נט כרוב
בלוז קברט. ילדים עצובים עם זקן שרים שירי אכזבה. כך הם מגדירים את עצמם. וכרגע הם נמצאים לקראת הוצאת אי-פי בכורה בלייבל נמלה.
את ההרכב ייסדו יותם ודין, שנפגשו לראשונה בצה"ל כשני חיילים שבוזים, המחפשים מפלט בהופעות ובמוזיקה. שניהם מושפעים מאוד מבלוז ,ג'אז ורוק סיקסטיז וסבנטיז.
במוזיקה שלהם הם נשענים על הבלוז ועל הקברט, והם שרים בעברית ובאנגלית.
הבלוז, כך הם אומרים, הוא הדרך הנעימה ביותר להעביר לקהל את מה שעצוב, הבלוז מאפשר בתוכו הרבה משחק בגלל הפשטות שלו, הוא יכול להיות גם מצחיק וגם עצוב אך הוא תמיד פשוט.
כמו בקברט, גם המופע של סרג'נט כרוב הוא חגיגה של במה; תפאורה, צבעי פנים, תנועה בין עצוב לשמח ובין שחור לצבעוני. וכל מופע הוא בשיתופי פעולה עם אמנים נוספים (משוררים, תפאורנים, זמרות, אמני ספוקן-וורד וליצנים).
הם החלו את דרכם כלהקת הבית המליצית במצב קריאה - ערבי שירה לחיילים, וכיום, כיאה לקברט, הם מופיעים בברים קטנים וברחוב.

(צילום: אלון סגל )

אז למה אני אוהבת את השיר
זה מתחיל בפתיחה, קצת גיטרה, קצת קלידים, והמון המון קסם. ואז דין מתחיל לשיר, והקול שלו מכניס אותי פנימה. יש בו משהו שהוא בו זמנית מדויק מאד ומלוכלך, ואני עוצמת עיניים ומדמיינת את עצמי בבר אירופאי אפל, אפילו שהשיר הוא בעברית, יושבת עם הדרינק שאולי הוא אחרון, בוהה בדרמה על הבמה... ואני אוהבת את זה כל כך. כשהמוזיקה סוחפת אותי מתוך היום יום למשהו אחר וקסום, וכשהשיר מתנגן לי ברקע, אני חושבת - כמה נעים הוא, העצב הקיומי הזה, כשמכניסים אותו לפורמט הנכון. לצלילים. למילים שנוגעות בלב. בלוז...
המילים הן עיבוד לשירו הנפלא של יהונתן גפן - הו בנות בנות, מה שמוסיף לשמחה שלי, כמי שחוץ ממוזיקה, מאד אוהבת גם שירה ומשוררים, ועברית, ואנשים שיודעים לעבוד איתה נכון.
ועוד מילה טובה על הקליפ המושקע, שמוסיף לא מעט לחוויה

החתולה הגדולה / עיבוד של סרג'נט כרוב ליהונתן גפן
אני ישנה וחולמת שאני ישנה
ואני שונאת את הבוקר כבר הרבה שנים
עם הסיגריה הזאת שהיא תמיד האחרונה
והכוסית הזאת של מיץ התפוזים
עם רק
טיפה
וודקה
בפנים

הולכת על גג גבוהה צועדת על חבלים
ואתם שואלים איך היא עוד לא נפלה
הסקרנות שהרגה לי כמה חתולים
עוד לא הרגה אותי
החתולה הגדולה

אני חיה עם אחד ואוהבת את השני
רק כשאני ישנה אני לא עושה כל טעות
שונאת את הבוקר כולל הציפורים
עם הסיגריה הזאת שהיא תמיד האחרונה ועוד
וודקה
אחת
קפואה
לפני שאמות

ב -31.3.18 סרג'נט כרוב מופיעים בצוזאמן ובמאי הם יחגגו את הצאת האי פי שלהם שמורכב משירי בלוז, ג'אז, מלנכוליה וכעס- שירי אכזבה בכל מיני גוונים. ההפקה מינימליסטית ברובה, שומרת על אופי כנה ולא מפולטר. בהתאם לאופי זה ההקלטות הן סמי-מקצועיות, הוקלטו במקלט כפר סבאי תחת לייבל נמלה. אני בהחלט מתכוונת להגיע

סרג'נט כרוב:
שירה וגיטרה: דין בר
קולות וקלידים: יותם הלפרין
בס: רום גילדר
תופים: גלעד סירוטה
ניהול להקה: הדר נחום