מה נדפק אצלי בראש שהחלטתי לצאת למסע ולוותר על משרת חלומות שרוב הישראלים היו מתים להגיע אליה?

 היי חברים, כאן החתוך וזהו הפוסט הראשון שלי :)

הרבה אנשים שואלים אותי, למה אני בכלל יוצא למסע הזה, נכון להיום אני עובד בהייטק, בחברה בינלאומית די מוכרת בארץ ובעולם,  מרוויח יפה מאוד ומקבל זכויות שהרבה אנשים היו שמחים לקבל. 

אז למה לי בכלל לשנות משהו!?

סיימתי תואר באוניברסיטה מוכרת בארץ עם ממוצע די גבוהה,  התחלתי לעבוד בהייטק עוד במהלך הלימודים, ואני כבר נמצא מעל לעשור בתחום.

לפי דעתי האישית, החברה שבה אני עובד זאת אחת החברות היותר טובות בתחום  ההייטק שאפשר לעבוד בהם בישראל.

אני נמצא בצוות עם אנשים טובים וחזקים, אני אפילו לא אגזים כשאגיד שהם בין הטובים בתחומם בארץ, אם לא בעולם (לא פלא שרוב החברות הבינלאומיות הגדולות פותחות סניפים בישראל). 

התנאים שמאפשר ההייטק בישראל מאוד טובים, המשכורות הן מהגבוהות במשק הישראלי,  התנאים מדהימים: מכוניות ליסינג ,קרנות השתלמות ,שעות עבודה גמישות ,עבודה מהבית בשעת הצורך ואפילו ה"טרנד החדש" שכאשר נולד לעובד ילד הוא מקבל חופשת לידה על חשבון המערכת (תודה לך צוקרברג). 

לי אישית אפילו התמזל המזל לעבוד במקום שהמנהלים שם הם לא רעים בכלל ;) - וזה בכלל יתרון עצום.

אז למה בכל זאת אני רוצה לצאת למסע הזה?  

למה אדם, שיש לו את כל מה שישראלי ממוצע יכול לחלום עליו, בוחר לוותר על הכל?!

שמעתם אולי פעם את האימרה על ההייטק שזה 'כלוב של זהב'? חשבתם פעם מאיפה זה מגיע?

הייטק הוא מקום באמת מצויין, עם כל התנאים שציינתי קודם.  אתה מתרגל למשכורת שמאפשרת לקנות מה שבא לך, לטוס לחו״ל כשבא לך מבלי לבדוק את העובר ושב כל הזמן (לצערי זה לא משהו טריוויאלי בימיינו).

אבל עדיין זה לא באמת מאפשר לך הכל!

זה לא באמת החופש שנדמה שזה נותן.  לכל מה שסיפרתי כאן, יש מחיר שנגבה מהעובד והמחיר הוא כבד. מחיר שאני בוחר להפסיק לשלם.

אולי נתחיל קודם בשאלה למה חברות הייטק בינלאומיות בכלל פותחות סניפים בישראל? 

אז יש לזה שני סיבות עיקריות, הסיבה הראשונה היא, שהם לא מצליחות פשוט לגייס מספיק עובדים איכותיים במקום בו הם נמצאים. והסיבה השניה זה התקציב (כמה עולה עובד בישראל לעומת עובד במדינה אחרת כמו ארה״ב). 

הסיבה הראשונה היא הסיבה העיקרית, אם היו להם מספיק ״טלנטים״ בארה״ב,  החברות האמריקאיות היו פותחות הרבה פחות מקומות תעסוקה בישראל,  הרי אם לחפש סתם אנשים עדיף לחפש אותם בסין או בהודו - הרבה יותר זול ולא מעט חברות כבר עושות את זה.

 
ואיך כל זה משפיע בעצם על ההייטק הישראלי? איך זה משפיע על הייטקיסט כמוני? 

אומנם העובדים בישראל ״זולים״ יותר מאשר בארה״ב, אבל לא בהרבה (יחסית להודו), אז זה לא באמת מספיק. 

מה שכן, האנשים בישראל מאוד איכותיים. 

אז מה עושים אם יש לך אנשים איכותיים אבל לא מספיק?!  

אתה מעמיס אותם בכמה שיותר עבודה - המקסימום שהם יוכלו לבצע בלי לקרוס. 

אני כמו רוב אנשי ההיטק עובד שעות מטורפות, גם מהמשרד והרבה פעמים גם בבית בשעות הערב.

כשאני מסתכל סביבי על העובדים, בעיקר על הטובים שבהם אני רואה אנשים עם לב שמשקיעים המון בעבודה. 

השקעה כזו באה תמיד על חשבון משהו - והמשהו הזה זה בדרך כלל "משפחה", 

המשהו הזה נקרא "החיים שלי".

אבות שרואים את הילדים שלהם רק בסופי שבוע, כי הם חוזרים הביתה כשהילדים כבר ישנים. 

יש גם כאלה שמצליחים לחזור מוקדם כדי לקלח את הילדים,  אבל דקה אחרי זה מתחברים מהבית לעבודה, כדי להשלים את הזמן הזה ומפספסים זמן איכות עם האישה. 

זהו לופ שלא נגמר.

אני לא הייתי רוצה להעביר את החיים שלי בתחושה שאני מפספס משהו,  ולמרבה הצער זאת התחושה שיש לי עכשיו. 

חסר לי החופש הזה להחליט מתי וכמה להיות עם המשפחה,  

מתי וכמה להיות עם החברים, 

ובכלל לנהל בעצמי את סדר העדיפויות שלי. 

להחליט מתי יותר חשוב לי לעבוד ומתי יותר חשוב לקחת פסק זמן. 

מתי לנסוע לחו״ל בלי תלות בפרוייקטים ומשימות בעבודה.

 וחוץ מזה, אני אדם סקרן שתמיד אוהב ללמוד דברים חדשים :)

 אז הנה אני סוף סוף מתחיל את המסע הזה. 

המסע שיאפשר לי להתנהל כלכלית במדינה שלי ולשמור על עצמי ועל המשפחה שלי. 

תאכלו לי הרבה בהצלחה.

למי שעוד לא הספיק לראות זה הלינק לשיעור הראשון:

https://steemit.com/thecut/@asktolik/1-or-31-01-2018-or

 שלכם החתוך :)